#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכמו בעל-פה שמשכיר את דירתו מפסח ובתור חסד נתן המשכיר לשוכר לגור בחינם מפורים ונכנס השוכר לגור, מה הדין כשלפני פסח המשכיר חזר בו מלהשכיר לו?     ומה הדין כשחזר בו אחרי פסח והשוכר מתנגד לצאת?     ומה הדין כשהשוכר מחל  והסכים לצאת  ואח""כ חזר בו? [איזה  2 אופנים הוא מוסכם לכו""ע? איזה אופן נחלקו בו הפוסקים? ובאר מהו יסוד המחלוקת!]"	"לפני שהגיע פסח לכו""ע יכול המשכיר לחזור בו - כי אע""פ שהשוכר גר בדירה, לא חל קנין-חזקה עד שיגיע הזמן שבו הוא מחוייב להשכיר לו - כי לא נתפס הקנין.<br>אחרי שהגיע פסח, דעת הריב""ש המובא בהגהת הסמ""ע כאן ובקצוה""ח להלן [סימן שט""ז] שחל הקנין וא""צ לצאת - הן כשהשוכר מתנגד והן כשהוא מוחל ואח""כ חזר בו - כי לא חלה המחילה עד שהמשכיר יעשה קנין בביתו,     אבל דעת המחנ""א והשעהמ""ש שמועיל מחילה  בדיבור נגד קנין שכירות, וא""כ יוצא שלכו""ע כשהשוכר תמיד התנגד לצאת, א""י להוציאו כיון שקנאו בחזקה, אך כשמחל  ואח""כ חזר בו, הוא תלוי במחלוקת הפוסקים, שלריב""ש ולש""ך א""י להוציאו, כי ל""ח המחילה, ולמחנ""א ולשעהמ""ש יכול להוציאו כיון שבהתחלה הסכים לצאת, זכה המשכיר בביתו, ושוב לא מועיל החזרה שלה.         ולמעשה בפשטות היה נראה שהשוכר מוחזק, כיון שהוא פלוגתא-דרבוותא ובפלוגתא דרבוותא יש מחלוקת-נוספת מי מוחזק, והגרעק""א לעיל סימן שי""ב מביא רשב""ם וחבילות-פוסקים שהשוכר מוחזק, המשכיר לא יכול להוציאו, אך לפמש""כ המשנ""ב סימן רמ""ו ס""ק כתב שקיי""ל ששכירות לא קניא [ורק לחומרא כלפי דיני דאורייתא כמו של שביתת-בהמתו חוששים לשיטות ששכירות קניא], ולפי""ז לשוכר יש רק שיעבוד לבית ומועילה המחילה של השוכר אף כשהמשכיר לא יעשה קנין בביתו, וראה בספר ""משפט שלום"" לעיל סימן קפ""ט שהביא בשם ספר ""יהושע"" שלשיטת ששכירות לא קניא, מועיל מחילה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטו/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משכיר דירה לשנה, האם באמצע שנת-השכירות יכול לעשות קנין שיחול אחרי יציאת-השוכר: 1]למכירה?        2]מה הם 3 שיטות האם יכול להשכירה לאחר?              ומה הם סברתם?           ומהו החילוק בין קנין-חזקה בזמן השכירות לשאר הקנינים שעשו?	"1. יכול - כיון שהמשכיר מעולם לא הקנה לשוכר קנין-גוף ומכירה תלויה רק בקנין-הגוף.           2. א]שיטת הבית-יעקב שלא מועיל בכל הקנינים שיעשה ואף כשיסכמו במפורש שיחול הקנין מעכשיו ולאחר שיצא שיצא השוכר הנוכחי, ומשום שאין עכשיו למשכיר בעלות בביתו - שהרי הפירות שיש לו בבית קנויות עכשיו לשוכר הנוכחי.<br> שיטת המבי""ט והש""ך [לעיל סימן שי""ב] הבגדי-כהונה המל""מ והנתיה""מ שיכול להשכיר , אלא שנחלקו כשהשכירו לאחר האם המשכיר יכול לחזור בו -  ב]שדעת הבגדי-כהונה והמסגרת-השולחן שיכול לחזור בו.  ג]דעת המל""מ והנתיה""מ שחל הקנין וא""י המשכיר לחזור בו - כי לא קיים כאן חסרון של דשלב""ל משום שהזמן ממילא קאתי וחסרון בבעלות אין משום שגם היום המשכיר בעלים לאחר שיצא השוכר ולכן שפיר הוא יכול היום להשכירו              אלא שאף לשיטתם ישנם ב' הגבלות:1. שהנתיה""מ כתב שצריך שיאמר ""מעכשיו ולאחר שיצא השוכר"" - שרק באופן הזה לא יכול המשכיר לחזור בו  כי אז חל הקנין בצורה מושלמת אבל כשלא אמר כן אע""פ שחל הקנין, יכול המשכיר לחזור בו.             2. שהמל""מ מביא שנחלקו חכמי-הדור האם יכול להשכירו ע""י שיעשה קנין-חזקה - שהרי כיון שהמהות של קנין-חזקה הוא הוראת-בעלות, ל""ש שיועיל מעשה של הוראת-בעלות כאשר השוכר הנוכחי קיים ודר בדירה שהוא מראה בה את בעלותו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטו/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הפציר במעביד שיכניס לעבודתו פועל-חלש והמפציר הבטיחו שישלם לו את כל נזקי-הפועל אך לא עשו לזה קנין, האם המפציר חייב לשלם? ומאיזה דין?	"חייב, לדעת הנתיה""מ מדין שיעבוד של ערב - שכשם שערב משתעבד בזמן נתינת מעות של המלוה ללוה, כך שעת קבלת הפועל שעליה המעביד מתחייב לשלם לו שכר נחשבת כשעת נתינת מעות,             הקצוה""ח והגר""א לומדים שמדובר כשהפועל-החלש מקבל את שכרו מהמפציר במעביד - שהוא כמו חברה שמספקת עובדים לחברות, ולכן המפציר במעביד נחשב שמשכיר למעביד עובדים ושפיר הוא חייב לשלם את נזקי עובדיו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטו/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשכירות-קרקע: 1]האם יש בה אונאה?      2]האם יכול לעשות תנאי בשכירות או שצריך לעשות קנין על כל תנאי שעושה בה?     3]האם יכול להשכיר דבר שאינו יכול למכור?       4]מי שיש לו קרקע לפירותיה, האם יכול למוכרה או להשכירה לאחרים? ומה הטעם?	"שכירות דינה כמכירה לכל דבר:1.אין בה אונאה.                  2.א""צ לעשות קנין על התנאים שבשכירות.              3.אינו יכול להשכיר מה שאינו יכול למכור.                4. לכו""ע יכול להשכירה לאחרים, נחלקו הפוסקים האם יכול למוכרה לאחרים, דעת הסמ""ע שאינו יכול - כיון שיש לו רק זכות של אכילת-פירות, כיון שאם ימכרנה הקונה ממנו עלול לקלקלה כמו לזורעה יותר משיעור זריעתה וכיוצ""ב, לכן יכול המוכר לומר לו לך האמנתי  אך לא לאחרים, אבל כשישכירנה כיון שהשוכר אין לו זכות לזועה כמו רוצה,  הט""ז והנתיה""מ חולקים על הסמ""ע וס""ל שיכול למוכרה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שטו/סעיפים א וב		
